מודל אפר"ת — לעצור ולבחור
מה שאנחנו חושבים על האירוע משפיע על הרגש ועל התגובה שלנו. עצירה קצרה עוזרת לזכור: הילד טוב, גם כשההתנהגות שלו לא מקובלת.
אותה מריבה, שתי דרכי תגובה
המחשבה שלנו משפיעה על מה שנרגיש ועל הדרך שבה נגיב
כשמגיבים למחשבה הראשונה
- אירוע: הילד דחף את אחיו
- מה חשבתי: “הוא ילד אלים, הוא תמיד עושה דווקא”
- רגש: כעס, לחץ וחוסר אונים
- תגובה: צעקה, האשמה או תווית
כשעוצרים ורואים עוד אפשרות
- אירוע: הילד דחף את אחיו
- מה חשבתי: “קשה לו עכשיו. הדחיפה לא אומרת מי הוא”
- רגש: דאגה לצד יציבות ובהירות
- תגובה: לעצור את הפגיעה ולהזכיר את כלל הבית
מה חשוב לזכור: הילד טוב. התנהגות פוגעת יכולה לבטא קושי או מצוקה. אם נגדיר את הילד לפי ההתנהגות, הוא עלול לחשוב: “ככה רואים אותי”.
איך אפשר לחשוב אחרת?
הילד חטף לאחותו את המשחק
- המחשבה הראשונה
- “הוא אנוכי ולא אכפת לו ממנה”
- עוד דרך לראות את המצב
- קשה לו לחכות עכשיו. ההתנהגות לא מקובלת, אבל היא מספרת על מצוקה או צורך.
- מה הילד עלול לחשוב על עצמו
- “רואים אותי כילד רע”
- תגובה ברורה בלי תווית
- בבית שלנו לא חוטפים צעצועים.
הילדה צעקה: אני שונאת אותו
- המחשבה הראשונה
- “היא אכזרית ומגזימה”
- עוד דרך לראות את המצב
- הכעס גדול, והמילים הן הדרך הזמינה לה כרגע לבטא פגיעה.
- מה הילד עלול לחשוב על עצמו
- “הרגשות שלי מפחידים ולא רוצים לשמוע אותי”
- תגובה ברורה בלי תווית
- בבית שלנו מדברים בכבוד.
א'פ'ר'ת'
א' (אירוע)
מה קרה בפועל? רק מה שראית או שמעת, בלי שיפוט.
